דן צביק

בן לובה ואריה, מפעילי תל יוסף, נצר למשפחת רבנים, נולד ביום ה' באדר ב' תרפ"ט (17.3.1929) בתל יוסף ולמד בבית-הספר בקיבוץ. היה תלמיד מצטיין, אהוב על החברה, המורים והעובדות. במשך שנים שימש יושב-ראש חברת-הילדים ומילא את תפקידו כהלכה. כשסיים י"ב כיתות עבד בפלחה כטרקטוריסט במסירות ובאהבה. היה קשור מאוד למשק. גויס לחי"ש נפת גלבוע, הצטיין ועלה לדרגת מ"כ גדנ"ע. סיים קורס למדריכי "הנוער העובד" והחל לשמש בתפקיד זה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח עם תגבורת לטירת צבי ועין הנצי"ב בעת ההתקפה הראשונה. הוא השתתף בסיורים ומארבים בנפת הגלבוע. היה מקלען טוב ומפקד רציני. ידע מה ומתי לתבוע מאנשיו. פקודותיו היו ברורות והסברתו מובנת. הוא תיכנן בקור-רוח את הפעולות שעמד לבצע, מתוך שמירה על חיי חייליו , והשגיח בקפידה על הנשק. היה עליז ואמיץ-רוח, בריא ומוצק. בקרב כבעבודה - בעל תבונה וכוח ביצוע. לפנות בוקר ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.3.1948) יצאה מחלקה מחטיבת "גולני" והציבה מארב על שלוחת הגלבוע בקרבת הכפר נוריס. לוחמים ערבים מכפר זה ומכפרי הסביבה נזעקו למקום והתפתחו חילופי אש. לכוח היו מספר נפגעים והוא נסוג תוך קרב. בקרב זה פגע כדור צלף בראשו של דן והוא מת במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל יוסף. "אם יש שאיפה יקרה מאוד - נלחמים בכל האמצעים למען התגשמותה," נהג לומר.